נוגה

אולי יפולו החומות

והגעש יגאה

מעיין יפכה

והאור הטוב יציף


גם אני רוצה להיות משורר של אגו ודאווין

לכתוב מינימליסטית

לפרסם שירי במשיב הרוח, עד בלי די

לבוא להתלקק אצל עורך עם קסקט

בערבי הקראה מעומעמים


כשהשיר לא יעבור

אשב מול פסיכולוג מנומנם

ואלהג על החיים

אתאמץ סחור סחור סביב לנקודה בלתי נראית,

בו בזמן שהוא יזייף

אמפתיה בחינניות מאלפת


**

אוי יש כל כך הרבה דברים

שרציתי לעשות איתך, נוגה

לרקוד בבואנוס איירס עם

חליפה את תחבשי כובע כחול

על הרקע האפור של העיר

אבל מי אני ליד העלם שבתמונה

אין לי זיפים סקסיים

ואני לא יודע ואלס,

בקושי ללכת אני מצליח

בין החדרים בביתי


**

אולי יפלו החומות

בינתיים אני שולח מכתב

ועוד אחד

ועוד אחד

מפרנס את רשות הדואר טיפין טיפין

ושותק את ימי לדעת בשירים

מדודים