הכוחות האפלטוניים שלי מחפשים מוצא

ברחובות     העיר    בלילה

דורשים  כיוון  לעצמם

באין    מצפן

אהבה



**

הדיאלוגים הסוקרטיים

עם הרוכל בשוק הפשפשים

לא נותנים מנוח

מתמקחים

שלא מדעתם

עד שתכלה רגלם

ואני אומר: תן לי מזה ומזה

ומזה



**

שביל הזהב לליבך, נוגה

עובר ביער נורווגי קפוא

חוצה את הגבעות השחורות

של דקוטה. אריסטו היה קורא לזה, כמדומני

קתרזיס



**

בעולם של צורות מופשטות

הניחוח שלך

מפצה על

יתר החושים האבודים