הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
אוי בא בימים.. אני כ"כ מתחברת אל השיר הזה. האהבה היא מתנה והיא בדרך כלל כואבת ולפעמים ככ מאכזבת. אבל היא פה והיא באמת מתנה וגם או יותר נכון דווקא בתקופות משבר ופרידה ובתקופות של ניתוק וחורבן אז מבינים את ערכה.. מבינים שהיא פה בכל צעד שלנו בחיים, שהיא בתוכנו והיא שלנו והיא מהות החיים. תודה.
[ליצירה]
אני זוכרת אותך שוכבת שם, נושמת בשתיקה...
אני זוכרת אותך שוכבת שם
ושותקת, שותקת בשלווה וצרחה,
שותקת ברוגע וכאב בלתי נסבל,
שותקת...ועולה מעלה מעלה
ואנו..צונחים לנו מטה מטה.
אני זוכרת את אחותך מגיעה, ולפתע ממלמלת 2 מילים וחוזרת עד אינסוף.לא!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה!
גם אני לא רוצה
[ליצירה]
סתם שאלה..
מאז שכתבת...האם עדיין משתדל?
האם עדיין אוהב? עד כלות נשמתך? עד הישרפה בלהבות האש של עיני אישתך? עבד למילותיה? חרוף דבריה? חסיד אמרותיה?
האם חינם ניתנה לה המתנה? האם באמת ובתמים ללא בדלה של תמורה?
תגובות