הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
זו גם אחת מדרכי העבודה בחינוך מיוחד.
לתת לילד פיסת קרקע= הרגשת ביטחון ויציבות על ידי כך שנותנים לו בהתחלה להיות באוטיזם שלו...ואף לעיתים מצטרפים אליו לשם כך...ואט אט הוא בונה את עולמו...ומבין שכאן זה עולם אחר.
יפה.
[ליצירה]
אוי בא בימים.. אני כ"כ מתחברת אל השיר הזה. האהבה היא מתנה והיא בדרך כלל כואבת ולפעמים ככ מאכזבת. אבל היא פה והיא באמת מתנה וגם או יותר נכון דווקא בתקופות משבר ופרידה ובתקופות של ניתוק וחורבן אז מבינים את ערכה.. מבינים שהיא פה בכל צעד שלנו בחיים, שהיא בתוכנו והיא שלנו והיא מהות החיים. תודה.
[ליצירה]
איזה יופי את כותבת.
בשפה פשוטה ועדינה
אל תיהי שבורה-לעולם!!!!!!!!!!!
פירשי את כנפיך היפיפיים ועופי אל על אל המרומים.
השמחה והטוב לך מחכים.
[ליצירה]
תגובות