תפילה של שושנה

 

היה היתה לה שושנה

שושנה שעדיין לא פרחה

עידנים עברו וקשיים לא חסכו

השמש ייבשה,

הרוח נשבה,

חיות האדמה עברו עליה,

כמעט והתייאשה, כמעט והתמוטטה.

אך השתדלה, קיוותה, התפללה וחיכתה

ליום שבו הגשם ירד,

ליום שבו הדבורה תיקח מצופה,

ליום שבו האדם יהנה מניחוחה,

והיא תפרח עד צאת נשמתה.