בס"ד

היא לא יותר מטיפה

קטנה וחסרת צורה.

הקול כה גדול כ-חול

הים זועק אליה, בוכה.

ענן מתכהה, מאיר

פנים זקנות מסתכלות,

מעמידים אותה במבחן

החיים כבר לא פשוטים.

רוצה לשקוע, להיבלע

בין כולן רק היא נבחרה!?

'אני רק טיפה בים...'

חושבת לעצמה, עצובה

כל כך רצתה לברוח

הרחק מכאן ודאי נמצאת היבשה.

'קרקע יציבה, ללא גלים

עולים ויורדים שם מלאכים

שליחים רצים ללא היסוס

קטן וגדול כאחד.'

'צדיקים יושבים שם

עטרות בראשיהם

המלך

אדון הקול

נראה כל כך טוב, מושלם.'

קופצת פנימה...

אך אבוי, נספגת בקרקע

כי היא עדיין רק טיפה,

רק נסיכות מגיעות לארמון

החול דביק, בולע,

היא אכן שקעה,

השאלה היא איפה...

כמה חבל,

במקום למשות את כולן

מים התהפוכות...

עוד טיפה שהתאדתה...