מהן שבע דקות לעומת הנצח
לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים
בהם תחבנו ראשינו בין הכרים
יכולנו לישון כל היום
חלמתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעט אקספוזיציה מהן שבע דקות לעומת הנצח - [סימן שאלה, לא?] לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים - [בתחילה, לא מצאתי בשורה זו משמעות, לא אפיון ישיר ולא עקיף, מקומות ישנים [עתיקים, עבר]. בסופו של השיר.. עלתה בי נקודה שונה, אולי התכוון המשורר [או שלא] לישנים [בסגול תחת ה-ש'], מקומות שישנים [נמים]. בהם תחבנו ראשינו בין הכרים - מסתדר גם על צד הישנים-סגול, ביטוי המכיר בכוח הסקרנות הקולקטיבית, בלשון עמך: "דחפנו ראשנו במקום לא-לנו... והסתבכנו, או: דחף את האף". יכולנו לישון כל היום - פשוטו ? חלמתי. - התרה. תוצאה. בגדול, שיר קצרצר וטעון, זיהיתי בו חרטה על העבר, קבלה לעתיד, נהנתי מנתוחו ונסיון ההבנה. המשך בדרך זו [הקצרה?], שי. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] מאסו עלי מיסי שפתיים! כעת אדום- עד סוף החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי צ'ארלס [ליצירה]
- [ליצירה] בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יש המשך? כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] (יש לומר- זה לא מה שאתם חושבים. אבל מי אני?) [ליצירה]
- [ליצירה] חסר לי. לא מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ליריקה הדדית" [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. הלואי וימשיך... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
תגובות