מהן שבע דקות לעומת הנצח
לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים
בהם תחבנו ראשינו בין הכרים
יכולנו לישון כל היום
חלמתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעט אקספוזיציה מהן שבע דקות לעומת הנצח - [סימן שאלה, לא?] לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים - [בתחילה, לא מצאתי בשורה זו משמעות, לא אפיון ישיר ולא עקיף, מקומות ישנים [עתיקים, עבר]. בסופו של השיר.. עלתה בי נקודה שונה, אולי התכוון המשורר [או שלא] לישנים [בסגול תחת ה-ש'], מקומות שישנים [נמים]. בהם תחבנו ראשינו בין הכרים - מסתדר גם על צד הישנים-סגול, ביטוי המכיר בכוח הסקרנות הקולקטיבית, בלשון עמך: "דחפנו ראשנו במקום לא-לנו... והסתבכנו, או: דחף את האף". יכולנו לישון כל היום - פשוטו ? חלמתי. - התרה. תוצאה. בגדול, שיר קצרצר וטעון, זיהיתי בו חרטה על העבר, קבלה לעתיד, נהנתי מנתוחו ונסיון ההבנה. המשך בדרך זו [הקצרה?], שי. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה... שנה טובה!! [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- ה"תיקון". [ליצירה]
- [ליצירה] אולי [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? כמשהו אישי, או שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן צחצוח השיניים בבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין. אם כך העניין שהוא "טוחן לה במוח" לא מובן מהתחלה. כתבת את זה בצורה עדינה מידי. אם כך- יש לשנות את ההתחלה/ אותו ל"גס" יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זו נבירה [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מנוחה מזה!! [ליצירה]
תגובות