מהן שבע דקות לעומת הנצח
לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים
בהם תחבנו ראשינו בין הכרים
יכולנו לישון כל היום
חלמתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעט אקספוזיציה מהן שבע דקות לעומת הנצח - [סימן שאלה, לא?] לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים - [בתחילה, לא מצאתי בשורה זו משמעות, לא אפיון ישיר ולא עקיף, מקומות ישנים [עתיקים, עבר]. בסופו של השיר.. עלתה בי נקודה שונה, אולי התכוון המשורר [או שלא] לישנים [בסגול תחת ה-ש'], מקומות שישנים [נמים]. בהם תחבנו ראשינו בין הכרים - מסתדר גם על צד הישנים-סגול, ביטוי המכיר בכוח הסקרנות הקולקטיבית, בלשון עמך: "דחפנו ראשנו במקום לא-לנו... והסתבכנו, או: דחף את האף". יכולנו לישון כל היום - פשוטו ? חלמתי. - התרה. תוצאה. בגדול, שיר קצרצר וטעון, זיהיתי בו חרטה על העבר, קבלה לעתיד, נהנתי מנתוחו ונסיון ההבנה. המשך בדרך זו [הקצרה?], שי. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה לתומרית ק. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה. כך [ליצירה]
- [ליצירה] ולא חסר [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא נגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה [ליצירה]
- [ליצירה] והולך ומתגבר... [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה ושחר ומלודי ועורכת הצורה. תקופות. אולי נכתוב על זה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] והאיש הקפוא כיצד הוא מפשיר? לוקח קרח ועוד קרח ומכסה גופו בשכבה עבה ונאנח לאיטו על מי קרחונים. כך הוא מפשיר לאט לאט ליבו נמס לטיפות קרח קטנות דמעותיו נמסות לגבישי קרח קטנים. כך עושה איש המזגנים בצהריים קרים. [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא קראתי אותה עד עכשיו? מתוק מדש. [ליצירה]
תגובות