מהן שבע דקות לעומת הנצח
לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים
בהם תחבנו ראשינו בין הכרים
יכולנו לישון כל היום
חלמתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעט אקספוזיציה מהן שבע דקות לעומת הנצח - [סימן שאלה, לא?] לכן, בואי נחזור אל אותם מקומות ישנים - [בתחילה, לא מצאתי בשורה זו משמעות, לא אפיון ישיר ולא עקיף, מקומות ישנים [עתיקים, עבר]. בסופו של השיר.. עלתה בי נקודה שונה, אולי התכוון המשורר [או שלא] לישנים [בסגול תחת ה-ש'], מקומות שישנים [נמים]. בהם תחבנו ראשינו בין הכרים - מסתדר גם על צד הישנים-סגול, ביטוי המכיר בכוח הסקרנות הקולקטיבית, בלשון עמך: "דחפנו ראשנו במקום לא-לנו... והסתבכנו, או: דחף את האף". יכולנו לישון כל היום - פשוטו ? חלמתי. - התרה. תוצאה. בגדול, שיר קצרצר וטעון, זיהיתי בו חרטה על העבר, קבלה לעתיד, נהנתי מנתוחו ונסיון ההבנה. המשך בדרך זו [הקצרה?], שי. פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על התגובה [ליצירה]
- [ליצירה] כן. [ליצירה]
- [ליצירה] 1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת. 2. המילה נשאה היא עם שוא נע. 3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך. בידידות [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה משהו. אולי קצת ארוך מידי אבל... וואו. יפית- מקצועי, סוחף ומשעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דנדן.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. קלעת בול!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח אותך הצידה ומפשיט אותך מיצירותייך אז במבטי זימה אני עוטף את עורך ומצמיד את פי אל שפתייך. את שומעת את נשימותיי? המריחה את את הבל פי? עכשיו- תתמסרי. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע.. [ליצירה]
- [ליצירה] כשתחליטי מה את רוצה להגיד, תגידי. [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע, ככמיהה לדבר החדש והרענן עצמו כמו שהיה בתחילה- מרצונו או שלא נכנס לארגז ובכך השאיפה "להתחדש". וכל המוסיף גורע [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן! הכותרת, שתי אפשרויות לקרוא לשיר. [ליצירה]
תגובות