[ליצירה]
יפה
בהתחלה לא התחברתי למילים הן נראו לי כתובות למען החרוז, אבל החלק השני מדהים, אישיות, כואבות, אוהבות ולוטפות, בעיקר שתי השורות האחרונות, יפה מאוד.
[ליצירה]
צודקת שזה מעט מבלבל, אבל אני חושב שזה חלק מהבלבול שחשה יערה, התמוטטות העולם מסביבה, וגם חוסר הקשר של מוטי לעולם, ופתאום בבלאגן באה המכה הקשה ביותר, חשבתי שזה יוסיף נופך רגשי לדמויות, ובכל זאת אם תשימי לב יש הדרגתיות מסויימת שתוחמת מיהו החי ביותר ומי כבר לא ובינהם מי שחי במציאות אחרת, בקיצור יש כונה אפילו בניקוד אם תשימי לבף אך יכול להיות שהצדק עמך וזה מבולבל מדי בשביל סיפורת.
[ליצירה]
"ללא שם"
הגירוש היכה את נשמתי.
אני רואה את שירי כהמשך לתחילת שירך.
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=22715&codedirecttguva=2891
[ליצירה]
כולנו זקוקים לתבלינים אלו לרפא את נשמתינו, לחדש את נעורינו ואהבותינו, ואולי תבלינים אלו, אלו מילים שוחקות ואותם פרחים הם אותיות הפרחות, ובעצם השירה היא הנותנת מעוף לחידוש רגשותינו, אני חושב שכן הוא.
[ליצירה]
תמהני
אם כן מה נשאר אתה בארץ עזובה זו אשר חדשות לבקרים מתחדשות עליה גזרות שמד, מצד מדינות ערב הממומנות בחסות ברית המועצות, כולל כל סוגי טילי הבליסטיקה נשקים אישים טנקים וכו', הלא טובה אמא רוסיה מכל אמהות שבעולם אם כן לך והתרפק לך על חומות הברזל שלה, ונראה אם יעניקו לך חומות אלו די חופש ולו על מנת שתתרגם אחדים משיריך, בעוד אלך אני להתרפק על אבני הכותל הספוגים בדמעות ודם בניה השבים אליה מפוגרומים וסופות מדבר עזות, בני ירושלים.
[ליצירה]
אכן יש צדק בדבריך
כי בהתחלה כתבתי למען נערה שנקטפה בטרם עת, אך ויתרתי על הרעיון חלקית, והובלתי את השיר לסוף יותר מחשבת מאשר רגשי, כלומר בסוף השיר לא ביטאתי את הכאב מהפרידה אלא את המצב שקורה כשיורד גשם, מבין? שטיפה כזו חשובה שנקטפה בדמי ימיה היא ההתחלה של כל ימות החורף הקשה, כך חשבתי לנווט את השיר, אך אם יש לך רעיון אתה מוזמן לכתוב לי.
תגובות