כעקירת עץ מהאדמה על כל שרשיו,

עקרת את ליבי,

בלי הסבר,

בלי מכתב.

גילית כי כולו מאוכל מתולעי אהבה ודעת,

או אז התולעים לקחת,

ורק החלל השארת.

זה גורלו של עץ איתן, שכל פירותיו נתן,

והאמין כי זה אשר יש להביאו קרבן,

בכדי לכבוש את ליבך שמאהבה אליו התרוקן,

אך גם יונקותיו לא יחדרו אל ליבך, לב האבן.