אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר עצוב השיר מעביר מאד טוב את העצב והעינוי העצמי. בחיתוך השורות ממש שומעים את פעולת ניכוש השורשים של הדוברת כפי שמעידה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חבר'ה :) שי - הוא טרם עזב, הוא עוזב השבוע, ולשם שינוי לא בגללי... יש לי נטייה לכתוב על דברים כאילו כבר קרו, אולי מתוך תקווה שכך לא יקרו (חיפוש התחליף וכו'). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מרגש ומתאים מאד להיות שיר לנתן. [ליצירה]
- [ליצירה] מענין ומיוחד ארספואטיקה ברמה אחת מעל... באמת מיוחד מאד נהניתי לקרוא אפילו קצת התרגשתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה להגיד שזה פשוט שווה המלצה ! כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ). כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט. בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב. וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים. גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב. אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר כפול היקר, איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים? חיממת את לבי. לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן. מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה. אין ספק שזה נותן מוטיבציה. שבת שלום ארז [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאפרת היי אפרת וקודם כל תודה אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים אולי ינעם לך יותר ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה היא מה זה "לא נכון" ? זה שיר... לא עבודה לאוניברסיטה.... שלמה בספרים שחיבר לפי הטענה קודד לנצח נצחים הלך רוח, השקפה אידאולוגית, וזה לא פחות חשוב מלספר על הקרב בגלבוע... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. אני אקח את זה כמחמאה, אבל איכשהו ההרגשה שלי היא שזה מתאים לשירי ילדים, שזה קליל כזה, גובל בטפשי :) [ליצירה]
תגובות