אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מניח שזה ציני ובין היתר נועד ללעוג לנתן זך ולפואטיקה שלו. לי אין בעיה עם זה :) לא הבנתי מה זה המשפט שבהמלצה " ואותי כפתו בעוצם זעמם" וגו', ומה הקשר שלו לשיר. אשמח להסבר ! [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב שירים כאלה מאד. שמתחילים ב-ו"ו החיבור כאילו ממשיכים מחשבה שאותה לא הצליח / רצה המחבר לשים על הנייר. שמסתיימים בתובנה עמוקה על יחסים. שעוסקים בשברים הפנימיים בלי יומרה או ניסיון להישמע מתוסבך ומורכב. הולך לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי יקרה.. תודה.. ואני נאלץ להסכים גם אתך :) השיר הולך ומאבד מעצמו בהמשך אבל אני לא מוותר ואנסה לטפל בזה תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ.. אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?! בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שימוש מיוחד בצירופי מילים והרעיון הכללי גם מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] אימייל שלום, היתי רוצה לדעת מה המייל שלך אם אפשר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יום השנה? תגלו למי שלא מבין. [ליצירה]
- [ליצירה] פיוטי ונוגה שיר נהדר, מאד אהבתי והתחברתי לרובו. כיף לקרוא פה דברים כאלה, וחבל שאין יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
תגובות