מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים.
בַּמֶּה אִכַּף לְךָ? – אֵין לִי זוּלָתִי
פֶה יוֹדֶה כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים.
רַבּוּ מוֹפְתֵי אֵל מִבַּיִת וּמִחוּץ,
אִם לֹא אֵדָעֵם לָמָּה לִּי חַיִּים?
הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה; אֵיךְ יִיבַשׁ לִבִּי,
אַחַר נָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים?
מַעֲשָׂיו רָאִיתִי, בָּאתִי גַּן עֶדְנוֹ –
שָׁם עֵץ הַדַּעַת, שָׁם עֵץ הַחַיִּים.
עֵינַי אוֹרוּ, כִּי הָאֵל נָטַע בִּי
אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים.
זֶה אֵלִי הִנּוֹ, אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ,
[אַגִּיד] כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים.
רָמָה הַדְרַת חֶסֶד הִנְחִילַנִי,
גַּם הִיא תוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים.

.
 פיוט שנכתב לפני מאות שנים ע"י איבן עזרא .
גמר חתימה טובה
שלכם. רננה פ.