תחילת שמים לאינסוף
אוספים להם כוכבים אפלים,
תחילת שמים לאינסוף
צובעים את הקשת
שחור.
במבט עגום, מדוכדך
חופנת פניי
בייאוש
לא נורמלי,
בעצב
מיותר...
בראשית נעוריי עודני
והגוף יתכסה בעפר.
[ליצירה]
מעניין
מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי.
אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית.
בגדול-אהבתי!
אושרת.
תגובות