תחילת שמים לאינסוף
אוספים להם כוכבים אפלים,
תחילת שמים לאינסוף
צובעים את הקשת
שחור.
במבט עגום, מדוכדך
חופנת פניי
בייאוש
לא נורמלי,
בעצב
מיותר...
בראשית נעוריי עודני
והגוף יתכסה בעפר.
[ליצירה]
שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
תגובות