איכשהוא,
אין בהֶבֶל לואיזה ונענע
שיטה לסדר אותךָ בי.
בהתייאשי מזה,
מכוונת לתֶדר מחשבותיךָ
ברגע זה, במרחק מוכר, במקום ידוע
אולי אפריע,
ותתרגש.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אבל גם את התחמקת ממבט באותה מידה?.. בכולופן, מזדהה מאוד עם התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמתי. פשוט יפהיפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, אנו מנהלים שיחות חרשים מדי יום. האדום שלי הוא הירוק שלך ואין דרך להוכיח. הרעיון-רעיון, אך מקווה שחייך מתמצים למשהו משמעותי יותר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה תיאור עדין של..כלום. אין כאן סיפור, לא מחשבה אפילו לא רגש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ישנה התהוות בין יקום לגורל"-יופי של שורה, ויופי של שיר. רק כמה דברים לא ברורים לי: הוא מגיע לעיתו/לאיטו? עננים קצת כודרים/קודרים? זורק את חיצי השעמום למטרות.. פעמים פוגעים-ולא פוגעות, כי הנושא הוא החיצים. וכל הטעויות לכאורה האלו, יכולות להיות גם מכוונות ובעלות משמעות אחרת, האר את עינינו לכוונתך:-) [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נהדר בעיניי. מינון מקורות נכון, אמירה ברורה. מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה מעניין ועם טוויסט, רק השורה האחרונה נראית כלא מתחברת לשאר השיר [ליצירה]
תגובות