ואני

בכיסופַי

פזורה

באלפי

רסיסים

דווּיים

כאותה עיסת גשם באדמה

בחגוֵוי הכביש

כמהה ליום

שבו אזהר    

זְהב כרובים מעורים

ויפַּרצו מחסומֵי

כיסופים