באשר הינו נשמה
ללא כיסוי,
אש קודש אוכלתנו.
עוטה גוף כשלמה-
כלואה
בליבי
אש יוקדת
ולעפר מפוררת,
נגלה מעט כיסוי
הלבנה- מרחוק
משקיפה.
מהלכת בין אובני הכותל
לחדרי המוצנע
פתקים נכתבים
ונחתמים,
ושוב יד נשלחת.
והגוף- כמו הנשמה
כלוא באדמה
והבשמים מעוררים
עפר, אני בחיי
קל וחומר
ביד היוצר.
תגובות