וואליום רגשותיי
כהה,
מתעגלת
ונחלשת.
כמהון שזור
באינסוף צלילי
פסנתר,
חותכים ומרעידים,
בתוכי
חוזרת לאדמה,
נבראת מחדש
בצלמו, ודמותו
כמו רודה בי,
את מחוגי
כיסופיי.
ילדת זאב
-
"שתיקת המבוכה של החלל הפנוי, מהשאלות שאין עליהן תשובות, תהפוך לשיר חדש, לניגון, והחושך לריקוד ושעשוע הבורא עם יצוריו"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך יפה.... ממש אפשר לדמיין את התחושות נרקמות לתמונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חזק זה שיר ממש חזק, המבט החדש שנוצר כלפי דברים פעוטים מתוך החיים מתוך שהייה במחנות המוות... זה מעמיד את פני הדברים באופן מצמרר.... תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו לקחת את כל התחושות שעברתי בגוש והכנסת אותם לתוך מילים... זה כ"כ מדוייק.... [ליצירה]
תגובות