המלים היו תפאורה קולחת לשמחת הפגישה,
ואנחנו הסתפקנו בלחם.
בסוף בצעתי את הנותר לשניים, במדויק.
את החתיכה שלי פוררתי כל הדרך הביתה,
מפנקת אותי בשובל של פתקאות ממך.
את הפרור האחרון שמתי מתחת ללשון
ואחרי שנמס שלחתי לך מלים, לא פרורים.
אתה עטפת את שלך, ונאמן לנצור ושמור, אחסנת מייד במקפיא.
איך יכולת לבצוע את הלחם? תמהתַ,
מוטב שיתחזה לרוג'ום ובלבד שלא ינוסר!
בלילה חלמתי שאתה מגיש לי פרלינים בעטיפות זהובות.
ביקשתי ממך לחלץ לי את השוקולד.
עזוב את המטפורות, אמרתי לך,
הן לא טעימות במיוחד.
תגובות