בלילה, בים, אני מוצאת עוד קצת מעצמי.
(הגאות מתחילה בשקיעה)
אם היו מכוונים אותי בדרך,
הייתי יכולה ללכת לאיבוד בצורה מסודרת יותר.
ומה אני משאירה אחריי? נדנדה ריקה מנערת מעליה את שאריותיי, ההולך פה יחשוב כי רוח רפאים. ושרטוט כף רגלי ניכר באדמת בוץ נכר, רק עכשיו ירד כאן הגשם וכבר- התערבתי להפריע צורתו בחול. מה אני משאירה אחריי? לא הרבה, בינתיים, ניחוח החולף על פניך ברחוב- לא הספקת וכבר נעלם- אך לרגע נתמסרת לו, בעיניים עצומות, ניסית לאחוז בו, לקרוא לו שם, וכבר נעלם. כהבטחה גדולה. (ועודני כאן).
תגובות