נגעה בי,

ליטפתני,

לתוך ליבי כאש חדרה.

אהבתני,

חיבקתני,

את חושיי הכהים סחררה.

התגעגעתי,

אהבתי,

ליבי הוא שלה עד סופי.

שירי לה כתבתי,

ליבי לה מסרתי,

האהיה עימה עד בלותי.

אם לא אדע להעריץ זה הקסם,

המצוי לו מחוץ לדלתי.

לעד אאבד את חמדתי,

ומה אעשה אז בעצם.

זכויות שמורות - יואל מצגר