כמה טבעי
שולחן שבת ואמא
ואבא
ואנחנו יושבים ומביטים
עם איזשהו מתח
שמנסים להסתיר
כבר למדנו את הלקח
בואו נשיר

ואמא כמו ילדה,
כל כך פגועה
שוב את אבא עוקצת
והוא שוב נאטם
מנסה להסתיר איזשהי הבעה
רק שלא נדע
חוזר לשירה

כמה יופי עטוף
בכמה עטיפות
כמה אמת
כמוסה בכמה סודות
כמה אמא חבויה
בכמה עקיצות
כמה ילד אצור
מכל הסיבות