ואיך מאבן צור
נחצבתי
ואז רוככתי
כדי שאוכשר לשימושם
של בני אדם

ומתוך החציבה
התגלו ניצוצות
קדושה
והצור נותר בטוח
אך הובל באמיתות

ובסוף השקט
בקצה הביטחון
מפלח הצור את האור
בכאבים עזים
קורע מעליי
      כל טיפת רוך

ומותיר אותי ביד
עם סלע עיקש
ושרידי תסכול
כי שוב נכנעתי לה
לאבן הטיפשה