לחי קרה על אבנים חמות
בכי דקה על אבנים שותקות
תקווה בלי מילים, תלויה במבט
חורבן של חיים ולב מקומט
לתלות תקווה אינסופית בקיר שנשאר
לקרוא אליך, אהוב, להאמין במחר
בכי ללא מעצור, פורקן מוחלט למולך
לצאת עם פנים רטובות, ואז - אנחה.
בובי סלומון
-
למלא את החלל הריק שבפנים באמת הכי גדולה שמישהו יכול לשאת.
לשאוף לריאות נשמות, העולם מלא בהם אז למה לא?!
לקום כל פעם מחדש עם ההרגשה המרוממת והבלתי נתפסת במילים של להיות בת חסותך אלוקים, תודה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה ככנות- המונולוג די מופרך, אני קודם כל חובבת תאטרון מושבעת.. הדרמטיות ממכרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני נורא אוהבת ומרגישה עכשיו אותו דבר תודה שהגדרת במילים דברים שאני לא מצליחה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] רות וואו!!! אני נפעמת.. באמת!! חבל שאת לא מסוגלת גם לדבר קצת עם האנשים שאוהבים אותך אני מאמינה שזה יעשה לך טוב [ליצירה]
- [ליצירה] אוף איך את עושה את זה?? הצלחת להגיע בדיוק לנקודה, אצלי בכל אופן. לא הצלחתי עם הבית השלישי, אני אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי ממש אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] נורא עצוב ואמיתי. המבט החסר כל, שכבר אחרי הייאוש הזה עושה לי רע. יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה [ליצירה]
- [ליצירה] היה לי קשה לקרוא את כל תיאורי הכאב והייאוש האלה ובכל זאת זה היה מדהים "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" החושך שלך נשמע כל כך גדול שנראה כאילו השמש עומדת להפציע.. הרבה שמחה ואהבה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ושנון. לא את כל הדימויים הבנתי.. ובכל זאת המקצב כל כך טוב שפשוט כיף ךקרוא את השיר גם בלי להבין יותר מדי [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך אוהבת איך שאתה כותב [ליצירה]
תגובות