בסערת הרגשות רבים נפגעים,

וכשהמוזות שופעות נעלמים הטובים.

בסתרי הלב עת ישרים בשנתם,

רשעים בסתרי אשפתות, לא תם עוד יומם.

וכשהיום עולה,וזורחת השמש,

זדים לשנת רשעותם כבר שוקעים.

וישרים של סתרי הלב,

לעבודת יומם שועטים.

ומתמלא הרחוב בסאון יום של דין,

מנועים והמולת הבריות.

ופיתויים של הבלי העולם,

כטרף הם לאריות.

זכויות שמורות - יואל מצגר