קמת.
" ישבנו די" אמרת
וניערת פירורי מילים מבד שמלתך.
" נזוז מעט"
התנגן לעומתי קולך.
שקילות צעדי
מול
ניתורי תזזית ירכייך
מילותי העוטפות
מול
צחוקך הנשבר לדממה,
הבתוך עולמך יש מקום לפיסת אדמה?
" נלך ונחזור" את מתווה,
בונה ארמונות מריבועי הזמן
רואה את כל המילים נלעטות באבק
מדוע ברחת בכניסה אל הגן?
