ארץ גושן ורעמסס
בפרשתנו אנו קוראים על כך שיוסף מתוודע לאחיו, ובעקבות כך יעקב, בניו ובנותיו יורדים למצרים, ומתיישבים בארץ גושן: "ויבאו ארצה גֹשֶן" (מו, כח). בהמשך הכתוב מכנה את ארץ גושן בשם ארץ רעמסס "ויושב יוסף את אביו ואת אחיו... בארץ רעמסס" (מז, יא). רש"י פירש: "רעמסס - מארץ גושן היא" (שם). א"כ הזיהוי של שני המקומות, גושן ורעמסס, תלוי אחד בשני.
היכן היא ארץ גושן?
הרד"ק נותן לנו את הכיוון הגיאוגרפי הכללי, היכן לחפש את העיר גושן במצרים; הרד"ק על הפסוק "ויעל לקראת אביו גושנה" (מו, כט) מדייק: "מלמד שהיא בעלייה, כלפי א"י". התורה הקפידה תמיד לציין נסיעה למצרים בפועל "ירידה" (ראה בראשית כו, ב; מג, כ; מד, כג ועוד), ואילו לכיוון א"י משתמשת התורה (עד היום נוהגים אנו כך) בפועל "עלה" (ראה בראשית מה, כה; נ, ז ועוד). א"כ ארץ גושן נמצאת במצרים, בכיוון ארץ ישראל. אכן רוב החוקרים סבורים שגושן נמצאת בחלק הצפון מזרחי של מצרים.
- תרגום השבעים מכנה את ארץ גושן "ארץ גשם הערבי", ומתכוון למחוז העשרים במצרים התחתונה, המכונה ´ערב´ [מצרים העתיקה היתה מחולקת לשני ממלכות העליונה (הדרומית) והתחתונה (הצפונית). כל ממלכה היתה מורכבת ממחוזות: 22 מחוזות במצרים התחתונה ו-20 מחוזות במצרים העליונה] . העיר הראשית של המחוז הערבי היתה ´פאגס´ – פא הוא סימן היידוע; גס –קיצור של גסם / גשם. גם היום נקראת העיר פאקוס [Faqus], ונמצאת באזור המזרחי של דלתת הנילוס.
- רוב החוקרים מזהים את ארץ גושן עם נחל טומילאת [Wadi Tumilat], הנהר הארוך הראוי לחקלאות, באזור המזרחי של דלתת נילוס, המשתרע ממזרח לזקאזיק, עד מערבית לאסמאעיליה. אדמתו היא פוריה ומתאימה למרעה צאן, כפי שפרעה מצווה את יוסף, "במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך" (בראשית מז, ו).
- בפירוש הרס"ג מזהה את העיר גושן עם "אלסדיר" (מה, י). בספר "תבואות הארץ" לרב יהוסף שוורץ כותב: " מתרגם הגאון ´אלסדיר´. עד היום בחלק מצרים הגבוה של שפת הנילוס המזרחי עיר "דיר" וממולה בצד המערבי עיר "גאשן" רוצה לומר גושן". בתרגומו "תפסיר אל תוריה" מעתיק "גשן" כמו בעברית. כנראה כוונתו לזיהוי שהבאנו בסעיף 1, לבירת המחוז הערבי הקרויה גסם / גשם.
את ארץ רעמסס הוא מזהה באזור "ארץ עין שמס" (מז, יא), היא עיר השמש, "הליופוליס" [Heliopolis], הנמצאת מזרחית לקהיר, צפונית לקודקוד הדלתא.
יש לציין שארץ גושן מוזכרת מספר פעמים בספר יהושע (י, מא; יא, טז; טו,נא), וקשה לומר שהכוונה לארץ גושן במצרים, שאם כן היה הכתוב מעיר על כך (עיין דעת מקרא, שם).
ארץ רעמסס: כאמור, ארץ רעמסס משמשת כמסורת מקבילה לזו של ארץ גושן. קביעת מקומה של ארץ זו תלויה בזיהוי העיר רעמסס הקרויה במקורות מצריים "פֶר-רעמסס". יש לזהות אותה עם העיר "קַנטיר" [Qantir]– 7 ק"מ צפונית לפאקוס, מקום שנתגלו בו שרידי מבנים ופסלים מתקופת רעמסס. סופר מצרי קדמון מהלל את שפעה ועשרה של פֶר-רעמסס: "חבל ארץ נעים, אין כמוהו... שדותיו מלאים כל טוב... גנותיו רעננות וירוקות... אסמיו מלאים תבואה... זתים, תאנים, שכר, דבש"...(פפירוס אנאסטאסי 3 ב, 1-9). א"כ, יש להעדיף זיהוי זה של העיר רעמסס, השוכנת באזור ארץ גושן, מחוז פאקוס.
יש שזיהו אותה עם העיר טאניס / צוען המזוהה עם "צַאן אל-חַגַר" [San el Hagar], הנמצאת 21 ק"מ צפונית לפאקוס, על אחת מזרועות דלתת הנילוס. בתרגום יונתן מתרגם: " בארץ רעמסס - בְּאַרְעָא דפִילוּסִין" (בראשית מז, יא), היא "פלוסיום", ממזרח לאגם מנזלה.
