חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
אני לא מצליחה לשים את האצבע במדויק עכשיו(ואני קצת קצרה בזמן אני אשתדל למצוא קצת יותר מהמצרך הנדיר הזה ולחשוב יותר טוב)אבל נראה לי שזה קשור לזה שהכל כ"כ צפוי... כ"כ ברור שיש לחתיך חברה ובכלן זאת הוא מתאהב בה וכ"כ צפוי שכשהחברה הקנאית(כמובן) מתערבת החתיך ההורס רוצה להודיע לה שהוא גומר איתה....
אני ממש מעריכה את הרצון לקבל ביקורת והערות עם רצון כזה וכישרון(שרואים שיש) תגיעי רחוק!!!
[ליצירה]
אני מסכימה עם שניכם שאולי באמת הקטע קצת מקמץ במילים למען האמת רציתי לשים אותו תחת הכותרת במשפט אחד...אין לי מושג איך עושים את זה.
אבל הוא כן אמור להישמע פשוט חד וחלק.
כשכתבתי אותו לא התכוותי שאדם הוא לא בריאה אלוקית אלא שהקב"ה ברא אותנו ונתן לנו חופש בחירה בין טוב ורע ואנחנו...רוב בני האדם איזה 80% בחרו ברע ולכן הפסקנו לשקף את מציאות ה' שהוא הטוב המוחלט.
בכולופן תודה רבהרבהרבה על ההערות!!
תגובות