קראתי את ספרו של מאיר שלו ``יונה ונער``. כל כך יפה.
אמנם הספר נפתח תוך פניה מסויימת למלחמת הקוממיות - (סוג ספרים שאני בד``כ פוסחת עליו) וזאת מגרעתו היחידה מבחינה ארגונית בעיני, אך כל הספר כולו מדהים. התיאורים, ידיעת הארץ, השפה העכשווית ואף על פי כן קלאסית ועשירה, והאנשים המקסימים שבסיפור, בהחלט לא כמו אנשי המדיה שאנו צופים בהם היום והם רעש וזמזומים, תחליפי ספרים.
הספר כולו בוער באש של יופי, השלמה ועצב. שמש שוקעת. אני מצטערת שהסופר לא מצא לנכון לרקום , ואפילו סיפורון קטן צדדי, ספינ-אוף - ששורה בו נימה של סוף שמח ותקווה בתוך המסגרת הגדולה יותר. אם רוצים, ניתן לראות ביונה ובנער סמל למדינת היהודים שעלתה מן האפר של הגולה ושל אושוויץ (אני מתייחסת לדרך בה מגיע הנער לאוויר העולם)
.אני מאחלת לסופר שיהיה שמח.
ספר מעולה. אני מתכוננת לקנות עותק ולשלוח לבתי שהגרה לקנדה. אצלי זאת מחמאה גדולה כי את הספר עצמו לוויתי מחברה.
תגובות