ב תוך זרם הדמעות אני הולכת לטבוע, וקשה לי כבר שלא לנגוע.
ד ם זורם על כפות ידיי, דם רצח חלומותיי.
י  ורד לו בשקט הגשם הראשון, ואתה כבר מזמן נמוגת בחלון.
ד מעות של דם נמסות במים, הברק מפלח שוב את השמים.
ו  את דרכי איבדתי, שוב לא אמצא.
ת ן סימן, מפה או מצפן, כי לבד כואב נורא.
שמור   בטל