בושי ארצי בשליטייך!
בסיאוב מידותייך חֶרפתך.
בעוני ורעב ללחם - בארץ כַבוֹש פנייך;
מן השמש לא יקרין אורֵךְ.
מתי בנייך משנתם יקיצו?!
של התפרצות הר-הגעש החברתי,
מתי תבוא העת.
מתי לפולחן הגזל והשחיתות מחסום נציבה;
לשלטון בתי-התמחוי די לציית!
בושי ארצי בשליטייך!
באוכלי פת-ההמונים היכַלְמִי.
שמעשי סדומֵךְ יהיו לך לזַרָא.
כלום אי-פעם תשתני?
תגובות