לעת סוף
מבטי נוגה,
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי
לאור ירח,
כל גופי נלאה
חובקת געגועים
שהיו ושבו,
שמש חונקת אותי
מבעד לאותן שתיקות
רוח חדרה
לתוכי באורכה.
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי,
לאור ירח
מבטי נוגה.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] +++ וואלה נחמד! אהבתי את המשפא "ויש ללב חוקים משלו" אני חושבת שזה נכון [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מדליק! רק...מדוע המבנה הוא כזה? קטע סיפורי כזה? אולי חשבי על מבנה אחר? התוכן והסגנון מצאו חן בעיניי. יפה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** שיר נפלא מלא רגש וכאב אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון, כמה ש"להם" קשה להבין..... הזדהתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצויין, קצר אך זורם. אהבתי את השיר ומשום מה התחברתי אליו. [ליצירה]
