לעת סוף
מבטי נוגה,
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי
לאור ירח,
כל גופי נלאה
חובקת געגועים
שהיו ושבו,
שמש חונקת אותי
מבעד לאותן שתיקות
רוח חדרה
לתוכי באורכה.
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי,
לאור ירח
מבטי נוגה.
[ליצירה]
מעניין
מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי.
אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית.
בגדול-אהבתי!
אושרת.