לעת סוף מבטי נוגה, פיסת שמים קטנה עטפה אותי לאור ירח, כל גופי נלאה חובקת געגועים שהיו ושבו, שמש חונקת אותי מבעד לאותן שתיקות רוח חדרה לתוכי באורכה. פיסת שמים קטנה עטפה אותי, לאור ירח מבטי נוגה.