(19/03/06)

כלה מחוללת/ אני....

שמלה לבנה בארון,

מחכה, ממתינה לרגע הנכון.

אבל בבוא הרגע הגדול,

התגלה הנורא מכל.

שמלת הכלה-המיועדת-

כולה קרועה ומוכתמת.

שמלתה של כלה מחוללת,

אשר לא עצרה בעצמה,

וחופש ליצריה נתנה.

הכתימה את שמלת כלולותיה,

בכתמים שלעולם לא נמחים.

עשתה מעשים נוראיים-

שלעולם לא נסלחים.

וכעת, מי יקחה?

כלה מחוללת,

משוועת לחיים,

להקים משפחה.

כלה מחוללת,

תתמודד לעד עם הבושה.

כלה מחוללת,

תאחז לעד בקרעי שמלתה.

נ.ב.- כל אחת מאיתנו- קיבלה נשמה טהורה,

ושמלה לבנה, שלמה.

הלוואי ונגיע לחתונה עם אותו טוהר הנשמה,

ואותו לובן השמלה.

אוהבת מכל הלב הכואב- אני.

(השיר לא מחייב את הקשר שלי אל מהותו...אני נכנסת לרוב אל תוך דמויות)