אני עצובה,

אני כואבת,

איתך אני מדברת,

ואתה כאילו לא שומע...

אני פגועה,

אני מאוכזבת,

ואתה כאילו מקשיב-

אך לא יודע על מה אני מדברת...

כשטוב לנו...

אתה אומר מילים יפות,

על החיים, על אהבות.

אך כשקשה, וכשעצוב...

אני מדברת ומסבירה...

מוציאה מתוכי הכל,

ולעיתים גם בוכה.

ואתה בצידו השני של הקו,

מדבר אלי מילים של אהדה.

אבל אני יודעת,

שאחרי הכל-

לא הקשבת למילה.