שעה ועוד שעה עוברות
את לא נהיית צעירה יותר.
כל דקה מתבזבזת
כל טיפת חמצן הולכת לאיבוד,
כשאת כל כך פתאטית.

כולם מסביב פורחים, מתפתחים
רק את מסתגרת בתוך ספרים,
במחברות וקלסרים.
שנה ועוד שנה עוברות
את לא נהיית צעירה יותר.

הנה את כבר דקה לפני הסוף.
אולי יהיה לך קל לנשום,
אולי יהיה לך לאן לשאוף.

איזו שמחה מאולצת,
חיוכים לחברים, להורים
הנה כבר סיימתי,
ואני כה מאושרת
וכל כך בוגרת...