בארצנו, תמיד מוצאים במה להשקיע;
העיקר לא לתת להמוני-עם.
שחס וחלילה חינוך ורווחה, לשגשג לא יתחילו;
שלילדים תחסר פת-לחמם.

מדינת ישראל בצחצוח אלי קרב משתכשכת;
מהעם הרעב, גוזלת עוד ועוד פרוטה.
על גדר הדיכוי והנצחת הכיבוש, יש לה מיליארדים.
הכל בידי תקציב המלחמה נבלע.

שבע-מאות אלף ילדים, אין להם אוכל.
אלפי משפחות - פת חרבה חסרה להן.
השמש מעל הארץ - חושך.
למהפכה הפרולטרית, נאמר: כן!