מאז לידתי אני חשה
עקצוצי פנטום באזור הטבור.
לפעמים החיבור ביני לבין אמי
כה מוחשי, עד שנראה
שהוא ממשיך עוד להזין אותי גם היום.
אפילו היום.
מרץ 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, לא, תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רומנטי וחושני בעיניי (האם זו היתה הכוונה?). "שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה" - יפה לך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שלא הסברת את התגובה שלך. אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב. אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, אני אשמח לפירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
תגובות