כשאני הולכת למדבר
אני שוכחת את עצמי
במערבולות
שטבעה הרוח
שחתמה השמש
שציירת עם מקל צוחק
ואחזת בי
2002
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאקבע? האדום שלי באותו הרגע היה כמו שתיארתי אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ולי לא יצא להיתקל בתגובות כאלה הרבה זמן... אז אני נפעמת מהתגובה שלך. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] נבי"ש/ תולעת- אכן מטריד, מטריד מאוד אפילו. ליתוש- תודה, אבל למה "אתה"?. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. הביקורת בהחלט במקומה, אבל היתה מתקבלת טוב יותר אם היית מפרסמ/ת עוד שירים שכתבת ולא נשאר/ת צופה מהצד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא הייתי מוותרת על הבתים השני והשלישי, למרות שהם יפים. שלושת הבתים האחרים (הראשון והשניים האחרונים) פשוט מופלאים ואפשר בהחלט להסתפק בהם, לדעתי. [ליצירה]
תגובות