כשאני הולכת למדבר
אני שוכחת את עצמי
במערבולות
שטבעה הרוח
שחתמה השמש
שציירת עם מקל צוחק
ואחזת בי
2002
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רומנטי וחושני בעיניי (האם זו היתה הכוונה?). "שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה" - יפה לך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לי... תודה לכם כל-כך. ובמיוחד שהפעם זה כן נכתב לאחרונה. לגבי הקטע האחד לפני אחרון- אני באמת לא שלמה איתו. מה עם המשפט שלפניו? אכן נבי"ש, הבנת את הרעיון. ולארז (נשיקות): לגבי ה"רק"- כרגע לא נראה לי. אני אחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי המילון שפתחתי בעקבות תגובתך, זימה זו מזימה, כוונה רעה. אמנם יש למילה גם משמעויות אחרות ובמקור "שטוף בזימה" משמעו להוט אחרי מעשה זנות וניאוף, אבל נראה לי שזה לגיטימי לעשות מעין שילוב של השניים. בכל מקרה, תודה על המחמאה (גם אם היא לא מכוונת אלי אלא לקוראים...). [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] בעייה ידועה- הגברים הילדים האלה. ומה לעשות שאנחנו אוהבות אותם... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא הייתי מוותרת על הבתים השני והשלישי, למרות שהם יפים. שלושת הבתים האחרים (הראשון והשניים האחרונים) פשוט מופלאים ואפשר בהחלט להסתפק בהם, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
תגובות