לשונות של נחשים
יוצאות החוצה
ברשעות
בזדון
וזורקות....ויורקות
ומפיצות ארס לכל מקום
לכל כיוון אפשרי.
אז אני עומדת
ונלחמת בארס
באומץ
בעצבות
ומנסה להמיס אותו
עד כמה שניתן.
ולשונות הנחשים
ממשיכות...
ומכישות.
ואני-- עוד--
נלחמת.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.