לשונות של נחשים
יוצאות החוצה
ברשעות
בזדון
וזורקות....ויורקות
ומפיצות ארס לכל מקום
לכל כיוון אפשרי.
אז אני עומדת
ונלחמת בארס
באומץ
בעצבות
ומנסה להמיס אותו
עד כמה שניתן.
ולשונות הנחשים
ממשיכות...
ומכישות.
ואני-- עוד--
נלחמת.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.