[ליצירה]
סימליות לא שווה הרבה כשלא עושים שום דבר איתו. אני(בעצם ההלכה) ממליץ(ההלכה תובעת, למחויבים לה מבינינו) שנעזור לזולת, נעזור אחד לשני, להתגבר על כל מועקות החיים ולעזור לשפר את העולם.
איך?
כל אחד במה שהוא מסוגל לתת, מתוך כנות עם עצמו.
חג שמח,
אלי
[ליצירה]
שלום רדף השיג,
הסיפור הוא פוסטמודרני, מכיון שלקחתי את הסיפור, ובמקום לבדוק מה חשב עורך וכותב הסיפור, לקחתי את האגדה התלמודית והכנסתי את מחשבותיי לתוכו.
אני לא מתיימר לעבד את האגדה לשפה מודרנית בלבד.
הכנסתי את מחשבותיי והולכתי את הסיפור במגמתיות, כמובן בהתבסס על הטקסט.
זה הקטע של ניתוח סיפורת בצורה פוסטמודרנית. לא אכפת לי מה כוונת המחבר. הסיפור מהווה גם ביקורת לר' עקיבא במשמעות המודרנית שלו, שכן הוא חלק מאגדתות הבמקרות תלמידי חכמים שלא קיימו מצוות 'עונה' בזמנה.
אני ממליץ לך לקרוא קצת מאמרים בנוגע לשירה פוסטמודרנית.
כמוכן בתור "ביני"ש", כדאי לך לקרוא את ספרו של הרב שג"ר, 'כלים שבורים', אמונה וציונות דתית בסביבה פוסטמודרנית. אני מקווה שזה השם, אם כן לא בדקתי, ואני מתנצל על טעות אפשרית בשם הספר.
זה שדני אומר שהרב קוק אמר את המשפט, "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לקלקל", רק מוסיף נופח ציני לדמותו של דני. דני בעיני הוא הביני"ש שלא מבין דבר מהחיים שלו, הוא בחור טוב, אבל לפני שיחזיר בתשובה אנשים, כדאי לו ללמוד קצת. ואולי עדיף שיעבור ישיבה.
אני אוהב את העיצוב של הסיפור כמו שהוא.
חוץ מזה אהבתי את השם מירב יותר מאשר רחל. זכותי!
זאת
אגדה פוסטמודרנית!
שבת שלום וחג חנוכה שמח,
אלי
[ליצירה]
הכוונה במילה 'נדפק', נושא בעול אשתו החדשה, שלא רצה לקחת, רק לנצל אותה מינית. צריך לזכור שבתקופה ההיא הבעל היה המפרנס היחיד.
כמוכן סביר להניח שדינה אכן אהבה את שכם, שכן היא אינה מתלוננת, בניגוד לסיפור של אמנון ותמר, בו רואים איך תמר שבורה ממקרה התקיפה.
כמוכן הכתוב מציין כי שכם דיבר אל לב הנערה. נראה כי הדבר היה דו צדדי, בסופו של דבר.
חג שמח
[ליצירה]
חנוכה, הוא חג שאנו חגים אותו בתחילתו של החורף. כאשר יש שלגים, גשם וכפור עז, בלילה. כל זה מסמל את הכאב, היאוש שאנו נמצאים. החג מזכיר לנו שדווקא אז, אנחנו צריכים להעיר את נשמתנו, לגלות את עצמנו. להכניס קצת תקווה לחיים, ואז מדליקים את שאר הנרות ולא מתכבים, כי כשמעניקים לאחר, וגורמים לו להרגיש טוב יותר, כשמוסיפים טוב לעולם, את בעצמך תרגישי טובה הרבה יותר, ממי שהוספת לו שמחה, כמו השמש, שנמצא מעל שאר הנרות, במרבית החנוכיות.
חג שמח דינה, הרבה אור,
אלי
[ליצירה]
ואוו...
הזדהתי ממש עם כל מילה.
שיר חזק.
כלנו שואפים למשהו ממש גדול, ללא נודע.
תחושה זו גורמת לנו לחשוב בתודעתנו כי אנו חסרים,
אבל מסקנתך אכן מעניינת...
אנחנו בעצם לא שלמים.
יפה...
שבת שלום,
אלי
תגובות