שקט לעת ערב

כה רבות שזקוקים לשקט, לשקט רב,

עד כי שמיים תפילה משלחים,

כוכבים בקול רב רועדים באבק כוכבי

ומרשים לענן שחור להרדימם.

מתעבה חשכה, בתוך עצמה כובה,

כבתה הרוח בסבלה, באחרון ברעדה,

כדי ששתיקה לא תענה במילים.

מתפלל בלחש לעת ערב גשום: השקט!

 11.3.06