כירח/ליופי חולף

כירח החושף אבריו במלוא הודו,

בחיוך מתגרה עד כאב...

עולז ולועג במביט מרומו,

על כל אותו אוהב.

תעבור כלבנה, בקלילות ופרכוס,

בגופה מלא הדר ויופי,

על כך יאמר כל הרואה:

למלכה הזו יש אופי.

רבים ניסו ללא הצלחה,

עוד יותר היו מחזריה.

לראות את יופייה, לסגוד למלכה,

לו לרגע קט את פניה...

ממשיכה לפסוע כבין כוכבים,

אשר מאורם עומעם,

בלא שים לב אל מביטים,

ולשקיקת מחשבות בלבם.

כירח מעל ללא השגה,

בליל החושף מיופיו:

ממשיכה להלך, לזקוף תפארתה,

בלי דעת הפסד משמעו.

כעבור עשרות שנים ראיתיה,

שחוחה, מקומטת, שמנה, מכסיפה:

הזו המלכה אשר כה הטריפה,

את כל, על כל סביבתה?

כירח החושף אבריו, במלוא הודו,