הזמן המת

מתת צעיר גר בחשכה,

ונותרה רק העלטה,

אחריך הלילה בהד לא יברך.

אתה חי לבד בזיכרוני המת,

דאז היינו עתיד, היכן הזמנים ההם?

היכן ערים, הרים ויערות

אותם ביקרנו.

בקבר צעיר אין אותנו שנינו,

על סף הבית,

אשר כבר איננו

ומניח שלבי

הוא גם איננו.

איך את הפרסה לא איבד המזל?

ואני עוד לא מתתי כלל!

                                                              11.3.06