לא חשבתי על זה אבל אכן יש בזה משהו מסתורי.
ולשאלתך-זה לא היה בכוונה...אבל אני שמחה שזה יצר את הרושם הזה לבסוף, זה הוסיף לתמונה מימד אחר לגמרי. שמחה שאהבת.
[ליצירה]
לא חשבתי על זה אבל אכן יש בזה משהו מסתורי.
ולשאלתך-זה לא היה בכוונה...אבל אני שמחה שזה יצר את הרושם הזה לבסוף, זה הוסיף לתמונה מימד אחר לגמרי. שמחה שאהבת.
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אליק, כשכתבתי "מהזה כבר משנה" לא התכוונתי מה האהבה כבר משנה....לא התכוונתי ל" מה זה משנה אם יש אותה או אין, זה אותו דבר" ...כלל וכלל לא, להיפך, אני יודעת מה היא טומנת בחובה ועל כן אני כל כך מעריצה אותה, כוונתי הייתה שאם אתה כבר ממילא נמשל על ידי האהבה והרצון לאהבה, ואתה כבר בכל מקרה אבוד, אז אם תחווה אהבה ותפגע ממנה גם אז תהיה אבוד, אז ככה או ככה אתה אבוד...לכן זה כבר לא משנה. רק רציתי להבהיר את העניין.
[ליצירה]
כל כך מבינה.
כל כך מזדהה.
סבתא שלי גם נפטרה לא מזמן....כל דבר מזכיר לי אותה....אבל כבר קשה לבכות.....אין יותר כוחות.
אז אני רק נזכרת.....פרצי נוסטלגיה שמצד אחד עושים טוב ומצד שני משאירים טעם מר של געגוע....
אותם מאכלים שרק היא ידעה להכין-ושוב לא תכין.
אותן שיחות שאפשר לעשות רק עם סבתא-כי היא סבתא.
אותם הדברים שלא יהיה ניתן לשחזר לעולם-כי הן מתו-יחד איתה.
תודה.
[ליצירה]
מקסים...כל כך פסטורלי ומעלה תחושת מתיקות של פעם...זיכרון עמום של מקום אהוב....המריחות לקראת סוף השביל...מריחת העצים...נותנת מימד כל כך אידילי...תודה!! תמשיך לצייר ולהדהים
תגובות