את אומרת דברים

הם פוגעים בי.

את עושה דברים

הם מכאיבים לי.

 

את כבר לא אותה אחת שהכרתי מתמיד

כבר לא אותה אחת שנותנת בלי להגיד

כבר לא אותה  אחת שאומרת, גם כשנראה שלא צריך

כבר לא אותה אחת שפשוט שם, כדי להדריך.

 

אני מנסה להבין

מנסה לקבל

השתנית כבר

וזו לא את יותר.

אבל קשה לי להרגיש איך לי את נעלמת,

קשה לי להאמין שאת נגמרת.

 

אם רק היית רוצה

היינו מנסות

להשיב הכל

ושוב להיות-

את ואני, ואני ואת

שתינו ביחד

רק עוד פעם אחת.

 

ולמרות הכל

ואפילו שכבר מזמן ויתרת,

אני ממשיכה לאהוב

גם את מה שכבר לא את.