יושבת בתוך קונכייה
מנגנת רק לך
שיר קטן ולא מוגדר
להפריך את השממה
מילים שנורות כמו חצים לשממה
חותכות בסכין את השקט
ואני מנגנת את אותו השיר
בתוך עצמי בדממה
כמו ללכת על המים
הרעש שבינתיים
מחסיר בי פעימה
מחפה על הדממה
והמילים נורות כמו חצים לשממה
חותכות בסכין את השקט
והשיר מתנגן לו ללא הפסקה
וברקע-אותה הדממה
ואני עדיין פה באותה הקונכייה
כותבת ומנגנת רק לך
שיר קטן מלא רחמים
כי בינינו
כבר אין עוד צורך במילים.
