שעולה השחר

מתוך ההר

צופה אני בו לאחר שכל הלילה

הולדתי אל הניירות הלבנים,

שירים.

שהאיר הירח ונצנצו הכוכבים

יללו החתולים נבחו הכלבים

כל המולה זאת ליוותה ,

את כתיבתי .

ובהרים

הדי הלילה עוד חבויים

אך עוד מעט יולד בוקר חדש

אור השמש

ימיס את קרירותו,

אז העולם יחל מלכתו.

ברעשי המכוניות

אשר כבשי אספלט חורקות

בהליכת אדם באבני המדרכות

בצחוקם המתגלגל של ילדים

כך במחזור יומי שוקעת בהרים החמה ,

ועולה עם עליית הלבנה זרות החשכה.

‏י"ג חשון תשס"ו ‏15/11/2005