העניו ימלוך?(דרשה על חלומות ומלכות)/ אלי אייזנר

 

 

הדרשה עובדה משיעור של הרב אביה הכהן על פרשת השבוע בה' בטבת, תשס"ו.

 

                            החלומות הקשורים ליוסף מופיעים בשלושה זוגות. שני חלומות יוסף( חלום האלומים וחלום הכוכבים), שני חלומות השרים(  חלום שר המשקים וכן חלום שר האופים) ושני חלומות פרעה( חלום הפרות וחלום השיבולים). אנו רואים בשלבי החלומות שבהם יוסף קשור, תהליך הדרגתי בו יוסף משנה את התנהגותו וכן את מודעותו. תהליך שינוי התנהגותו  מתבטא באמצעות מיעוט במילות שייכות המבטאות גאווה. ישנו קשר ישיר בין שינוי התנהגותו לבין שינוי מודעותו וגורלו. ככל שיוסף משפר את התנהגותו כן הוא ראוי יותר למלוך. נראה זאת באמצעות התרשים שלהלן:

 

ביאור החלום

הסבר התנהגות יוסף

תוצאת ביאור החלום

חלומות יוסף:

בראשית ל"ז, ז': "והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחויין לאלמתי."

 

בראשית ל"ז, ט': "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי."

יוסף מפרש את חלומותיו והולך בעקבות חלומותיו. בעיני התודעה שלו, גורל האדם בידי חלומותיו. אין לאדם שליטה על גורלו.

נופל לבור. אין שליטה על החיים.

חלומות השרים:

בראשית מ',ח': "הלא לאלקים פתרונים ספרנו נא לי."

אחרי פתרון חלומו של שר המשקים:

בראשית מ', י"ד: ""כי אם זכרתני אתך כאשר יטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה..."

 

 

יוסף מכניס לתמונה את אלוקים. הוא מקבל את הדטרמיניזם האלוהי. גורלו של האדם בידי האל לבדו.

בהתחלה נשכח ונשאר בבית האסורים, כעבור זמן, מובא למלך. יש יותר שליטה על החיים מאשר שלב א', שכן יוסף מתחיל לקחת את חייו בידיו ומנסה לשחרר את עצמו באמצעות טובה שתיעשה עמו על ידי שר המשקים. לקיחת חייו בידיו הוא חלק מהדטרמיניזם האלוהי. יוסף אינו עושה צעד דרסטי בשביל לשחררו מבית האסורים.

חלום פרעה:

בראשית מ"א, ל"ב: "ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשות."

בראשית מ"א, ל"ד: "ועשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע."

יוסף מסכים כי לאלוקים יש שליטה בגורלו של האדם, אולם לאדם יש יכולת לקחת שליטה על גורלו. הוא מפרש את החלום והולך נגד הגורל הנתון מראש בצעד דרסטי.

מתמנה למשנה המלך

                               

 

יוסף עובר שינוי. ברגע שיוסף רגיש יותר לזולת ומנסה לעזור לו לשפר את חייו, יוסף עולה, מעלה, מעלה. בהתחלה יוסף נער גאוותן, לא רגיש כל כך לזולתו. הדבר אינו מביא לו טוב. לאחר מכן, יוסף אולם כבר התבגר קצת ואינו מתרכז רק סביב עצמו, כפי שנראה מפתרון חלומות השרים, אולם גם כאן, התנהגותו פגומה. הוא אינו מנסה לעזור לאנשים לשלוט ולשנות את אורח חייהם. דומה הדבר לאדם אשר רואה פושע ומתייחס לעובדת היות השני פושע כגורלו שאינו ניתן לשינוי ולכן אינו עושה מאומה בכדי לשנות את הנתון.

בנוסף לכך, גם כשיוסף פותר את חלומו של שר המשקים, הוא מבקש משר המשקים טובה. פתרון החלום הוא אינטרס אישי ותו לא. לעומת זאת, בשלב שבו פותר יוסף את חלומותיו של פרעה, בנוסף לבקשת טובתו האישית הוא עושה זאת גם כדי לעזור לזולת. לעזור להציל חיים. יוסף משנה את התודעה האנושית, כי אין אדם יכול לשנות את ייעודו, כאילו הכל נקבע מראש. הוא מבין כי  אלוקים נתן לאדם רשות לשנות את ייעודו באמצעות מעשיו. באמצעות נתינתו לזולת ועקשנותו לא לתת לעולם לרעוב, עולה מעלה, מעלה, משנה את ייעודו עד שנעשה משנה למלך.