הוא ידע להקשיב
היא ידעה לבכות
הוא כבר כלכך עייף
היא עשתה רק טעיות
בשתיקתו השלווה היא מצאה בטחון
בדמעותיה ראה את השתקפותו שלו
בלילות של ירח מתרגש לו האסון
לעיתים היא נראתה צעירה לגילו
היא פעם אמרה לו שהאור הוא אויבם של הכוכבים
אפשר לראות את כולם רק בלילות חשוכים
על ספסל בגן ציבורי את נעוריה הוא לקח
את חשכת לילותיה ספק האיר ספק טבח
ובערבי שישי כשרוח ההרים לרגע מנשבת
וצמרות הברושים סוגרות על נשמתה
בימים הייתה בוכה בלילות אולי צוחקת
וצל השמיים מייסר את תום סודה
תגובות