את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
סליחה
אביב וסתיו- עניין מורים המשניאים מקצוע קיים גם במקצועות אחרים. למה רק מורי המתמטיקה סובלים מדמוניזציה כזו? למה רק המקצוע הזה זכה לתגובה כמו הראשונה שלך?
סוערה, מנסה לשקם מטראומות היסטוריה, למשל.
[ליצירה]
או קיי
עכשיו אני עצבנית חבל"ז:
א. את מסומנת במסנג'ר אצלי בניק "." - אז אוטומטית חשבתי שזו את. טעות . קורה. טועים.
ב. אתם מוזמנים לקרוא את התגובה הראשונית שלי. המשך הויכוח היה כי הגזמתם כאן לגמרי עם הלינץ'. זה חרג מכל פרופורציה- ואני אמשיך להתווכח כשמשהו מעוות בעיני- גם זה אסור??? וכשאת משתתפת בויכוח מסויים בנוגע לאי אילו עניינים (כפי שוודאי יהיה עכשיו)- אני אומר לך משהו בגין האובססיה שלך?
אני אלחם במה שנראה בעיני כעוולה- ומבחינתי עד טיפת הדם האחרונה. את , וכל מי שנמאס לו- יכול לפרוש, אני אומר את דברי כדי להוציא את מה שנראה בעיני כצדק לאור.
ג. תשאלי את ממזי על ההתכתבות האישית שלי איתו (בעצם, למה שידווח לך?) וכן- אני מתה עליו ואוהבת כל מה שהוא כותב ואת השנינות החמודה שלו והכל- כך שזו לא הייתה דמגוגיה, אלא אמירה כנה.
ואמירה כנה נוספת היא שהוא עדיין ילד מבחינתי. מה לעשות- אני ישישה ממנו בעשור- זה הופך אותי יותר חכמה? לא. אבל יותר בעלת ניסיון ומימרות חז"ליות רבות נאמרו בעניין הזה. וכדאי שתבינו שיש אנשים שיש להם קצת, רק קצת יותר ניסיון חיים בשביל להגיד מה שאמרתי.
כפי שאמרתי- אני בפאזה אחרת בחיים. הרשו לי לומר שגם ה"ה מאשר היצירות שהאתר שלו (רק להזכיר). אז יכול להיות שלא תקבלו את דברי בהבנה כפי שהיה עד עתה בויכוח הזה (תוך התעלמות במפגיע מהתגובה הראשונה שלי ליצירה- שלא הייתה רחוקה בהרבה מתגובתכם, אבל מה לעשות הרבה יותר סימפאטית)
ד. כן. זה נכנס וזה בפנים ואם יש לכם בעיה תפנו למישהו אחר שגרם לכם להחשף לדבר הנורא הזה (יותר נורא מבחינתי זה לעלוב במישהו בצורה שעלבו בו כאן).
תהיתם פעם שאולי יוצר חדש לא מודע לרגישויות של המקום הזה?! אז מה אתם רוצים מחייו לעזאזל? זו היצירה הראשונה שלו פה- מה הוא יודע על המקום? כתוב פה שהאתר דתי? לא!
כתוב פה שאם יש בעיה עם היצירה היא לא תוכנס- והיא נכנסה.
ה. בפעם האלף- יש שירי "ג'יפה" ממש אצל יונה וולך. אם הייתה לי ההזדמנות הייתי אומרת לה למה זה ג'יפה אבל לא הייתי משתמשת בביטוי הזה. ככה זה עובד בעולם מתוקן- רוצה לתקן, אל תקלקל בדרך.
ולבסוף הטיעון המנצח- כנראה שאנשים משמעותיים יותר חשבו שזה ראוי. אתם- הוצאתם מזה את המוץ ונופפתם בו לראווה- וזה לא מה שהשיר מייצג.
אז כנראה שאני לא הפסיכית היחידה שחושבת שאין להמנע מהשיר הזה.
כולנו מטומטמים ומגוחכים.
זו, אגב, הסיבה שאני לא נמצאת בפורום המאוד בוגר פה. מי יודע איך כל אמירה שלי, הפושעת ועוכרת ישראל, תגרור צליבה ממשית
בברכת צאו מהבועה. או שלא, בעצם תשארו שם. זה עניין כרונולוגי, היציאה מהבועה.
מנסיון.
ויודעת מה? אני פורשת מהויכוח הזה כי אין לו תכלית. אני , לשמחתי/ לצערי, נמצאת במקום אחר. זו עובדה שקשה להתווכח איתה- כמו שהעובדה שלא תצליחו להבין איפה אני נמצאת (לטוב ולמוטב) שרירה וקיימת.
ובבקשה לא ליחס לדברים הנ"ל התנשאות - כי הם בס"ה רומזים בגדול שפער השנים מצביע על הבדלי גישה שלא ימחקו. לא אומרת שאני במקום יותר *טוב* אלא במקום יותר *אחר*.
[ליצירה]
כל כך כל כך
כל כך שמחה שחזרת.
אנשים! יש לנו כאן אושית אתרי יצירה.
האחת והיחידה, האישה והאגדה: טלי וישנה.
כולי אושר צרוף. והקאמבק שלך- בגדול.
כתיבה מצויינת.
סוערתך.
[ליצירה]
יו!
תודה לאחתוש פעם שניה. התגובות שלה מביאות אותי למקומות יפים.
עופים! מקסים! כתוב חד ומהיר כזה... כיף לקרוא.
רק הערה אחת, שהעירו לי פה פעם ואני חושבת שזה נכון: למעט ב"...". זה כדאי. גם מבחינה דיקדוקים וגם מבחינת הזרימה של היצירה שאיכשהו זרמה לי גם ככה .
יומטוב שיהיה,
סו.
תגובות