את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
אנשים
לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי.
ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!)
תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב.
לא להגיב.
יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים.
לא מגיבים.
סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די.
[ליצירה]
אמרו לי שיש כאן מסיבה
אז באתי.
אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר.
אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן.
ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה.
יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם?
שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית.
אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה.
אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית.
ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו.
סו.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
[ליצירה]
טוב יאללה
אחתוש, מה את לוקחת קשה איזה תמהוני לא מחובר?
הרי זה לא שיר, כמו ששאר השירים שלו- לא שירים אלא רצף משפטים קטועים ללא כל הגיון לשוני.
ואל תחרטט לי בשכל על הידע הרב שלך בלשון! א-ב בדקדוק עברי זה לדעת לפסק נכון! ועם כל הכבוד לעברית ה"תקנית" שלך, כפי שאתה חושב שהיא, יש לי קצת, רק קצת ידע בעברית המקראית שאתה מתיימר לייחס אליה את התוצרים הספרותיים.
אבוי לנו. אבות האומה מתהפכים בקברם.
ועדיין לא דיברתי על התוכן...
יודע מה יש לי להגיד על התוכן?
שהוא מחורבן כמו השפה שלך. קדימה, תצטרף ל27 טייסים האלה ותטוסו לנו מעל העיניים. נשבר ממך כבר!
תודה לאל, הרב השפוי (שהגיב במכתב משלו שלמרבה הפלא לא זכה לתהודה כמו של הסרבנים) יטוס לשמים ויפציץ את מי שצריך להפציץ ע"מ להגן עלי וגם על חבורת המפגרים שאתה נמנה עליהם מהרוצח הבא שיצא מהכפרים האלה (ומתחבא שם, בלב לבה של אוכלוסיה אזרחית, מתוך ידיעה שרק ככה הוא יוכל לעורר את המצפון של היהודים הרחמנים)
סוערה, הולכת להקיא ממך כבר.
[ליצירה]
יו!.... אבל אבל
מתקרבת... הוא "ישוב לאיתנו"... אל תהרגו את הבחור- פשוט בחלק ב' אחרי שהיא הצילה את חייו הוא חוזר אליה ומאז הם חיים באושר ועושר!
;-)
סוערה.
[ליצירה]
ובזאת אני אטוש את הדיון
אורי עמירם יקירי, כבר כשכתבתי את המילים שלמה המלך אמרתי לעצמי- בטח יהיה פה מישהו שיקפוץ כנשוך נחש על עצם ה"השוואה". אז ככה: היה סמוך ובטוח שאני ככל אדם דתי מבינה את ערך המשמעות העמוקה של שיר השירים- ואולי אפילו יותר מכל אדם דתי שלא מכיר את הספר לעמקו: למדתי את המגילה ואני מלמדת אותה (אבוי לבנות ישראל החסודות, הא?!).
איזכור שלמה המלך לא בא למטרת השוואה אלא רק להביע נקודה אחת: אירוטיקה קיימת גם ביהדות.
אירוטיקה היא לא דבר "גס".
מישהו פעם אמר לי שאין מילים גסות, יש אנשים גסים.
והכותב דלעיל מתייחס לכתיבה בצורה הזאת- זכותו! זה שהטרמינולוגיה שלו לא ממש לרוחך לא מתירה לאנשים לפטור: "איכס" ולרדת עליו. זה לא עובד ככה.
אתה יכול לכל היותר לומר שזה לא מתאים לך ולא לקרוא אותו יותר!
אני מודה שהיצירה הזאת בכמה נקודות עשתה לי לא נעים בנשמה- אבל יותר לא נעים עשתה לי היציאה מכל פרופורציה.
ואני, אגב, משתדלת מאוד להיות יהודיה טובה ויראת שמים. לא תמיד הולך לי- אבל זה לא בגלל שירים כאלה.
חזנוש- יש שירים ברמה של גן, יש שירים שאיכותם דומה לתוצר החינוכי מבית "סאות' פארק" ויש אירוטיקה. להכניס את כולם תחת קטגוריה של יצירות "בעייתיות" - זו כסילות.
חוץ מזה שההגדרה "בעייתיים" - אין בעייתית ממנה.
ולי נמאס להיות פה. מנחם- מה איתך?
[ליצירה]
תגובות