את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
*
עדין ויפה.
אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו)
אבל זה ממש יפה גם כך.
יש לך גם הודעה אישית
=)
סוערה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
:-)))
מחייכת מאוד.
בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת...
חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?!
אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן.
:-) סו.
[ליצירה]
איך רואים שאתה הבן של אמא שלך... =)
אישחד- הרקע לסיפור אמיתי. כלומר הרעיון של יאירוש להתערבב שם מצויין ממש.
ובקצרה הסבר: "השיתוק ההיסטרי" זו איזושהי מחלה שהייתה פופולארית בימיו של אדון זיגמונד. אין לי כח לספר מה, כמה ואיך אבל בסופו של דבר זיגי עלה על זה שהסיבות לעניין הן פסיכולוגיות ויש לטפל בכל מקרה לגופו ע"י טיפול פסיכולוגי והופ! הומצאה הפסיכואנליטיקה...
אם לא זכרתי נכון תאשימו את המרצה שלי לפסיכולוגיה. ;)))
יאירסגריר- זה מצויין.
סו.
[ליצירה]
[ליצירה]
---
אויש... =(
כתוב ממש יפה ומאוד כואב...
סופים כאלה מוסיפים לי שערה לבנה.
[ליצירה]
:(
יפה-יפה ונוגה כל כך...
אם היו נותנים לי להרוס סיפור כזה, למשל, הייתי מושיעה אותה איכשהו.
כמו שהייתי רוצה שתיוושע.
כמו שהייתי רוצה להיוושע...
כותבת מצויין.
תגובות