זו הידיעה (הנודעת) שאין פה דבר חדש. תש
כוחי מלטעת תקווה
בליבי המשומש, המזמן לא נרגש
אהבה חדשה
מחט, בערימת הקש.
היא האשֵמה ביקיצה מוקדמת. בחורה מחוזרת. התחלה שכבר נגמרת. להיות שם דקה, נרעש
עד שתבוא האחרת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי משנה את המילה "אבל" במילה "אז". קצר ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מק מק סים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] (מוסמק) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו איכות. תענוג לקרוא דברים כאלה. תמשיכי, תמשיכי. [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, זה מעולה. איך פספסתי אותו? [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הכל? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. מעגל החיים והמוות (בסופו) אך החיים לאור הלבנה התמידית... מה היא עושה לך? [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה! מתארסים ביום א' הבא בעיר הקודש! ולחברים, בגינות שומרון ביום חמישי של אותו שבוע (של ט"ו באב)- מי שבא - ברוך הבא! פרטים נוספים אצלי באישי אוהב (גם אתכם:) [ליצירה]
