.כל הדרך מצאתי מטאפורות בעננים- איך הם אבודים בשעת השקיעה ("אתה חייב להחליט!"), שהרי זה כבר לא יום בשביל להיות לבנים ("אני מרגיש אמיתי כשאנחנו יחד") ועדיין לא לילה בכדי להיעלם ("חנוק.יוצא לריצה"), אז הם מרחפים שם, אפורים ומגושמים, בולטים בנסיון ההסוואה הלא מוצלח הזה. מחכים לזמן שיעבור ויאלץ אותם, כדרך הטבע, לטפטף אל הים ולהיווצר מחדש.
(לא יכול להפסיק לתהות אם שכחו שכבר ניסו פעם, באותה הצורה בדיוק)
